נפילתו האינטראקטיבית של איקרוס

אני עוד אכתוב כאן עליי*, על מה אני עושה ואיך. זה יהיה בבלוג הבא, אני כמעט מבטיח.

אבל מה שהניע אותי לתת שלוש דקות של עבודה היה הפוסט הזה בבלוג של ברק דנין, ולכן מין הראוי שהפוסט הראשון יהיה התייחסות אל הבלוג הזה. במקרה יצא לי לדבר על הנושא הזה בשיעור הראשון שהעברתי על תפיסה חזותית ולתת את הדוגמא הבאה. למי שאין כח לקרוא את הפוסט של ברק, הוא מסביר שם על אלמנטים עיצוביים כמפתח למשיכת תשומת לב לאזורים מסויימים בדף. והוא אפילו מרשה לתת דוגמאות, אז הנה.

נפילתו של איקרוס

בציור שמיד אבקש מכם לפתוח בעמוד חדש, צייר ברויחל (?) את נפילתו של איקרוס לתוך הים. למי שלא מכיר, איקרוס ואביו דדלוס עפו מעל הים עם כנפיים עשויות נוצות הדבוקות זו לזו בשעווה. איקרוס עף קרוב לשמש שהמיסה את הכנפיים והוא טבע. הנה הציור: לחצו עליו ופתחו אותו בטאב נוסף, ושם נסו להבין במשך כמה שנות למה קוראים לציור כך. ואז – חיזרו לכאן. יש לי עוד כמה דבריםלהגיד.

איקרוס נופל, אינטרקציה בציור סטטי

אוקיי. אז אלו מכם שהצליחו לראות את הרגליים הנופלות של איקרוס, הידד. צבעו אותו בפוטושופ ושלחו אל ג'קי. אלה מכם שלא ראו את הרגליים, נא הביטו בפינה הימנית התחתונה, קצת מעל לאיש המתכופף אל המים. אני אדון עוד במשמעות האמנותית של הציור, אבלקודם בתור איש חווית משתמש.

אז מה קרה כאן

השם של הציור כבר הכין לנו את השטח: אנחנו הולכים לראות נוף ואת איקרוס נופל. מאחר ואמרו לנו להסתכל על נוף זה באמת מה שנראה ברגעים הראשונים. העין שלנו תתמקד בשני שליש הציור, באיזור של כתם בהיר יחסית.משם העין נמשכת אל השרוול האדום שהוא הצבע העז ביותר בתמונה. אבל היא לא נעצרת שם, כי העין שלנו, כמו שברק אמר (והוא אמר, אז תקראו את הפוסט), מחפשת לייצר תנועה.ובמקרה הזה הציור מספק לנו סיבה טובה להמשיך לכיוון שמאל של התמונה: השרוול האדום ביחד עם התלמים מהווים מעין חצים אל הסוס החורש, עם הרגל שלו באויר – כלומר שהוא בתנועה.  התנועה הזו מחוזקת על ידי הרוחשאינה מצויירת אבלנרמזת מכיוון ההנפחותשל המפרשים (ואני הייתי אומר שיש כאן בעיה בפרספקטיבה, אבל מי אני שאעז).)

העין שלנו הגיעה אל מבוי סתום מבחינת הצבעים, פינה אפלה בציור ולכן היא חוזרת למעלה, אל הפינה השמאלית העליונה. שם הפרטים הם מעט מטושטשים, והעין שלנו ממשיכה לנדוד אל עבר האלמנט הבא שמצוייר בפרוט: הספינה.  ליד הספינה אנחנו נתקלים באיש המושיט ידו אל המים כאילו מנסה להוציא משהו מהמים, ואז אנחנו נתקלים ברגליים. מאוחר מדי, הוא נפל.

וכאן יש עוד משחק קטן עם השם (של התמונה): אנחנו מצפים לראות נפילה, והעין שלנו הובלה אל המקום ממנו איקרוס אמור היה לפול. אבל עד שראינו את זה איקרוס נפל, והוא טובע. בעצם ברויחל מנסה לאמר לנו כאן משהו על הפספוס הזה, ומי שמבין באמנות מוזמן להרחיב כאן.

אבל מה שמעניין הוא הנדידה של העין: במקום שאנחנו נגלול כדי לראות את כל הפרטים, ברויחל מעביר אותנו בסדר שהוא רוצה על הפרטים. כל הפרטים שם, כל הפרטים חשובים, והסדר שלהם נקבע על ידי הבדלי צבע ועצמה או כהות.

לדעתי זה יפה, ואפשר ליישם את זה כשאנחנו מציגים איזה פריט שאנחנו רוצים למכור או כשאנחנו רוצים שיילחצו על הכפתור האחד ולא על השני.  אני ניסיתי לעשות את זה על ידי הכוכבית שיש בכותרת:  מי שמכם עבד לפי הקונבנציה, גלל למטה וחיפש עם העיניים את המידע שהכוכבית הזו מתייחסת אליו. הוא נתקל במשפט ילדותי של 'נה,נה, גרמתי לכם להסתכל…' אבל זה בעצם באמת מה שקרה. השתמשתי בקונבנציה כדי שתעקבו אחרי המידע בסדר שאני רוצה, ולא לעבוד לפי חוק גוטנברג שגורס שהעין שלכם תעבור מהפינה העליונה הימנית או שמאלית (לפי כיוון הקריאה) ועד לפינה הנגדית התחתונה

*made you look